top of page
Writer's pictureShirley Leor

הפסקת קפה?


#קפה זה לחלשים....


אתמול היתה לי שיחה עם הבן שלי, ובין השורות הוזכרה הההחלטה של חברת אינטל לקצץ את הקפה במשרדים לאפס. כלומר, מי שרוצה קפה, שישלם עליו...

היה לי הסבר מיידי לתת לו על מה יכולה להיות הסיבה ואז פתאום התחלתי לראות עוד ועוד פוסטים כאן על עניין הקפה, אז החלטתי לשאול עוד ועוד שאלות ולחפש תשובות.


הנחת היסוד: קפה במשרד זה בסיס. אפילו בחדר מורים יש קפה. מגעיל (לטעמי) אבל ישנו. במוסך יש קפה... קפה זה #סצנה של מקום עבודה. למי שאוהב במיוחד וגם למי שלא אוהב. כבר נאמר לא מעט שסביב הפסקות קפה מתקבלות ההחלטות הכי קריטיות בארגון, וב"אופליין" של הקפה אפשר להגיע להסכמות שבחדרי ישיבות נתקעו באזור האגו.

מעבר לכך, בצד המלומד מעט יותר של המחקרים שנעשו בנושא, כמות מתונה של קפאין תורמת לערנות ולמעורבות מוגברת בעבודה קבוצתית, מה שמחזק את המסקנה שזה משתלם יותר לחברות להשקיע בקפה, כיוון שהדבר מחזק את שביעות הרצון והפרודוקטיביות.


אז חקרתי קצת יותר לעומק והנה לפניכם כמה עובדות מההיסטוריה הדי קרובה בענין זה: חמש ענקיות טכנולוגיה שהחליטו לקצץ את הטבת הקפה במשרדים הן גוגל, אמזון, מיקרוסופט, מטא ו-טוויטר. החלטה זו נבעה בעיקר ממאמצים לצמצום הוצאות במהלך תקופות של אתגרים כלכליים, בעיקר לאחר מגפת הקורונה. ידוע כי שינויים כאלה עלולים להשפיע על המורל והתפוקה במשרד, שכן מחקרים מראים שעובדים מרגישים הערכה ממקום העבודה כשהם מקבלים משקאות חמים בחינם, וחווים שיפור במוטיבציה ובשביעות רצון מהעבודה כאשר איכות הקפה גבוהה.

בחברות מסוימות, הקיצוץ בהטבות האלו גרם לעובדים להתלונן יותר מתמיד (עליה משמעותית ברמת הקורטיזול שמביאה לחוסר חשק וחוסר יכולת מחשבה ממוקדת ועוד...) ואפילו לפגיעה ברצון שלהם להגיע פיזית למשרד, במיוחד לאור הלגיטימציה של עבודה מרחוק לאורך התקופה שקדמה לכך. הקפה במקום העבודה נחשב לא רק כדרך להוסיף נוחות אלא גם כגורם המעודד אינטראקציות חברתיות, שנמצאו קריטיות לחיזוק תחושת השייכות ולבניית צוותים טובים יותר. ואת זה כולנו יודעים.

עד כאן לא באמת חידשתי כי קיצוצים במכונות הקפה המשוכללות מידיי פעם, ובשאר הפינוקים הקיימים במטבחונים בארגונים מסוג זה (ואף קטנים יותר) כל מי שעובד בחברה כזו מכיר וחווה תקופה כזו לפחות פעם אחת לאורך הקריירה שלו, ותלוי כמה היא ארוכה. חשוב לי לציין שהקפה נתפס כדרך זולה יחסית לשפר את שביעות הרצון במשרד ולחזק את האווירה החברתית, דבר שתורם לשיתוף פעולה ולפרודוקטיביות, לכן לרוב כל חברה מבינה שדווקא הקפה במטבחון הוא דרך זולה ופשוטה יחסית להשפיע על תיפקוד העובדים לאורך זמן. צמצום ההטבה מאפשר לחברות להמשיך להציע קפה לעובדים, אך ברמה פחות יוקרתית. לעומת זאת, חיוב מלא עלול להיחשב צעד קיצוני, שכן הוא שולח מסר שהחברה בוחרת לחסוך על חשבון רווחת העובדים


מצב שבו החברה העמיסה את מלוא עלות הקפה על העובדים ברמה שאפילו הזול והפשוט ביותר לא היה במשרד, לא זוכרת שפגשתי ולכן בדקתי....


אז די לאחרונה, בשנת 2023, חברת גולדמן-זאקס בע"מ ( The Goldman Sachs Group, Inc) חברה רב לאומית המתמחה בבנקאות, השקעות ושירותים פיננסיים, בשיווי של מעל 165 מליארד דולר היום, נקטה בצעד דרסטי והפסיקה לספק קפה חינם לעובדיה. במהלך 2023, החברה הודיעה על כך שהעובדים במטה בניו יורק יצטרכו לשלם עבור הקפה במתחם העבודה, במקום לקבל אותו בחינם כפי שהיה נהוג בעבר. צעד זה נתפס בעיני העובדים כמהלך משמעותי שהשפיע על האווירה בארגון, במיוחד בתקופה שבה נשקלו גם פיטורים, והעובדים הביעו כעס ותסכול רב בעקבות השינוי הזה.

הפסקת הטבת הקפה בגולדמן זאקס לא הייתה רק שינוי סמלי. הוא נתפס בעיני העובדים כסימן לשינוי במיקוד החברה בהיבטים של חווית העובד והדאגה לרווחתו, במיוחד לאור הלחץ לחזור למשרד ולעבוד במשרה מלאה. כמו כן, השינוי תרם לתחושות של חוסר יציבות בקרב העובדים, במיוחד לאור השמועות על קיצוצי משרות נוספים.

בגולדמן זאקס, הכעס על ביטול הקפה החינמי התבטא בתסכול רב מצד העובדים. רבים מהם התלוננו על כך שההחלטה לשים סוף להטבת הקפה החינמית, דווקא בזמן שציפו לקיצוצים נוספים במשרות, נתפסת כחוסר התחשבות ברווחתם. עובדים דיווחו על תחושות של אכזבה, ומספר מהם אף הביעו כעס על כך שהם נאלצים לשלם על כוס קפה בסיסית, במיוחד לאחר שנים שבהן נהנו מהטבה זו במשרד.

בעיתונות דווח על תגובות ציניות של עובדים שציינו כי תשלום עבור הקפה הפשוט שהוצע במשרד רק הדגיש עבורם את הלחץ שהחברה מפעילה על העובדים, במיוחד בזמן של פיטורים צפויים. עובד אחד תיאר את החוויה ככזו שמדגימה איך החברה "משאירה אותם ללא שום תמיכה, אפילו לא עבור כוס קפה"

בין התגובות החריפות ביותר של עובדים בעקבות ביטול הקפה החינמי נראו מקרים של נטישה משותפת וקולקטיבית, בעיקר אצל עובדים זוטרים שחוו תסכול רב מהורדת ההטבות והעמסה עליהם. לדוגמה, בקיץ 2023, קבוצת בנקאים צעירים מ-"גולדמן סאקס" התפטרה יחד במחאה על כך שהסירו להם את הטבת הקפה החינמית, בנוסף להפסקת הטבות אחרות, כמו הסעות למשרד שהונהגו בזמן הקורונה. הטענות היו שהחברה הורידה הטבות משמעותיות תוך החזרת סביבת עבודה נוקשה ולחוצה.

במקרה של גולדמן זאקס, החברה בחרה להסיר את הקפה החינמי במשרד כחלק מצעדים להקטנת עלויות, תוך כדי שהיא מתמודדת עם ירידה ברווחיות ופיטורים בהיקף משמעותי. צעד זה עורר תרעומת רבה בקרב העובדים, אשר ראו במהלך סמל לשינוי התרבות הארגונית ולעדיפויות שהשתנו כלפי רווחת העובדים.

נכון להיום, מניית גולדמן זאקס לא הציגה שינוי דרמטי כתוצאה מהמהלך הספציפי הזה, אך המהלך נתפס כמסמל את הלחץ שבו נמצאה החברה בתקופה מאתגרת זו.

כיועצת ארגונית, אני בוחרת להסתכל על מהלך זה בכמה היבטים:


  1. 1. מנקודת מבטם של העובדים

  2. 2. מנקודת מבטם של בעלי המניות

  3. 3. מנקודת מבטם של חברי הדירקטוריות ומקבלי ההחלטות בארגון.


ללא ספק מנקודת מבטם של העובדים היתה כאן פגיעה חמורה בתנאים הבסיסיים וברווחתם, שלא רק שהורגלו אליה כחלק מהתרבות הארגונית וחלק מתנאי העבודה שלהם, לרבות סדר היום שלהם והיכולת שלהם לקחת הפסקות חשיבה ושיח סביב הקפה, עם כל הערך המוסף המקצועי הקיים בהפסקות אלה. יש האומרים שבבחירתה של אינטל לנהוג בצורה זו עם עובדיה היא נהגה כך כדי לדלל את הכוחות וליצור תחלופת עובדים. ייתכן אך אין בידי מספיק מידע כדי לאושש או להפריח טענה זו.

מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות בארגון, ללא ספק זו יכולה להיות דרך לכאורה 'קלה' לחיסכון מיידי בהוצאות על מנת להראות על ירידה משמעותית מיידית בהוצאות ללא פיטורין בצידם. האם זהו חיסכון המספיק על מנת להימנע מפיטורי עובדים? אני בספק ביחס לרמות השכר בחברה כמו אינטל. האם הם אכן יצליחו להימנע מפיטורין בעקבות חיסכון זה? אולי - ימים יגידו. אך ההפסד הגדול ביותר שלהם הוא האמון של העובדים בחברה שעד לא מזמן היתה אחת מ-10 החברות הראשונות במדד Fortune 500, ומדורגת במקום 14 מתוך 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן במדד נוסף.

ללא ספק חוסר השקיפות של אינטל מול עובדיה על הרקע והסיבה לכוונה, ייצרה להם הפסד משמעותי גדול מאוד, ולא בכסף.

ייתכן ואף הבאזז הגדול ברשת סביב נושא הקפה כחלק מהיחס לעובד בחברת אינטל, אף ייצר סביב החברה רחש שלילי, שייתכן שבטווח הארוך אף ישפיע על ערכה של המנייה.

אין לדעת כיצד ינהגו הלקוחות עם מוצרי אינטל במיוחד לאחר מחיקתה את חברת ה AI שרכשה לפני פחות משנה על מנת לעזור לאינטל להתמודד עם הכניסה המשמעותית של הבינה המלאכותית, תחת איום משמעותי על הרלוונטיות של מעבדי אינטל הקיימים ברוב המחשבים בעולם.

ולכן,

לא ברור אם הכוונה אכן היתה לייצר עזיבה המונית ודילול הכוחות באופן טבעי באינטל כתוצאה ממהלך קיצוני, ורק בעתיד יתברר אם זו היתה החלטה נכונה. כאמור, חכמת הבדיעבד מנצחת תמיד. אין ספק שקבלת ההחלטה היתה הימור לא קטן על אף שניתן להניח שמקבלי ההחלטות עבדו מול תחזית מסודרת והעריכו את התוצאה הצפויה למהלך מסוג זה.

אומר בצניעות, מאחר ואני לא בקיאה עד הסוף בכל הפרטים והמספרים סביב ההערכה של אינטל ובסיס שעל פיו התקבלו ההחלטות, אך אוכל לומר באופן ודאי, שכאשר ארגון בוחר בדרך דרסטית כזו לפגוע ברווחת העובד, במיוחד ארגון שהיה משקיע מעבר לכל ארגון אחר בעובדיו ובתנאי העבודה שלהם, לרבות חופשות שנתיות, שכר ותנאים סוציאלים מהגבוהים בעולם הטכנולוגיה, ארגון שידע לייצר ותק משמעותי לטווח ארוך של עובדיו, ללא ספק נידרשת שקיפות וחשיבה עמוקה על כיצד לא לפגוע באמון בין החברה והעובד, לצד דאגה משמעותית ומתן שימת לב מתוך חשיבה כלכלית על האנשים שישארו בחברה ויישרדו את הקשחת התנאים.....קפה זה לחלשים....


אתמול היתה לי שיחה עם הבן שלי, ובין השורות הוזכרה הההחלטה של חברת אינטל לקצץ את הקפה במשרדים לאפס. כלומר, מי שרוצה קפה, שישלם עליו...

היה לי הסבר מיידי לתת לו על מה יכולה להיות הסיבה ואז פתאום התחלתי לראות עוד ועוד פוסטים כאן על עניין הקפה, אז החלטתי לשאול עוד ועוד שאלות ולחפש תשובות.


הנחת היסוד: קפה במשרד זה בסיס. אפילו בחדר מורים יש קפה. מגעיל (לטעמי) אבל ישנו. במוסך יש קפה... קפה זה #סצנה של מקום עבודה. למי שאוהב במיוחד וגם למי שלא אוהב. כבר נאמר לא מעט שסביב הפסקות קפה מתקבלות ההחלטות הכי קריטיות בארגון, וב"אופליין" של הקפה אפשר להגיע להסכמות שבחדרי ישיבות נתקעו באזור האגו.

מעבר לכך, בצד המלומד מעט יותר של המחקרים שנעשו בנושא, כמות מתונה של קפאין תורמת לערנות ולמעורבות מוגברת בעבודה קבוצתית, מה שמחזק את המסקנה שזה משתלם יותר לחברות להשקיע בקפה, כיוון שהדבר מחזק את שביעות הרצון והפרודוקטיביות.


אז חקרתי קצת יותר לעומק והנה לפניכם כמה עובדות מההיסטוריה הדי קרובה בענין זה: חמש ענקיות טכנולוגיה שהחליטו לקצץ את הטבת הקפה במשרדים הן גוגל, אמזון, מיקרוסופט, מטא ו-טוויטר. החלטה זו נבעה בעיקר ממאמצים לצמצום הוצאות במהלך תקופות של אתגרים כלכליים, בעיקר לאחר מגפת הקורונה. ידוע כי שינויים כאלה עלולים להשפיע על המורל והתפוקה במשרד, שכן מחקרים מראים שעובדים מרגישים הערכה ממקום העבודה כשהם מקבלים משקאות חמים בחינם, וחווים שיפור במוטיבציה ובשביעות רצון מהעבודה כאשר איכות הקפה גבוהה.

בחברות מסוימות, הקיצוץ בהטבות האלו גרם לעובדים להתלונן יותר מתמיד (עליה משמעותית ברמת הקורטיזול שמביאה לחוסר חשק וחוסר יכולת מחשבה ממוקדת ועוד...) ואפילו לפגיעה ברצון שלהם להגיע פיזית למשרד, במיוחד לאור הלגיטימציה של עבודה מרחוק לאורך התקופה שקדמה לכך. הקפה במקום העבודה נחשב לא רק כדרך להוסיף נוחות אלא גם כגורם המעודד אינטראקציות חברתיות, שנמצאו קריטיות לחיזוק תחושת השייכות ולבניית צוותים טובים יותר. ואת זה כולנו יודעים.

עד כאן לא באמת חידשתי כי קיצוצים במכונות הקפה המשוכללות מידיי פעם, ובשאר הפינוקים הקיימים במטבחונים בארגונים מסוג זה (ואף קטנים יותר) כל מי שעובד בחברה כזו מכיר וחווה תקופה כזו לפחות פעם אחת לאורך הקריירה שלו, ותלוי כמה היא ארוכה. חשוב לי לציין שהקפה נתפס כדרך זולה יחסית לשפר את שביעות הרצון במשרד ולחזק את האווירה החברתית, דבר שתורם לשיתוף פעולה ולפרודוקטיביות, לכן לרוב כל חברה מבינה שדווקא הקפה במטבחון הוא דרך זולה ופשוטה יחסית להשפיע על תיפקוד העובדים לאורך זמן. צמצום ההטבה מאפשר לחברות להמשיך להציע קפה לעובדים, אך ברמה פחות יוקרתית. לעומת זאת, חיוב מלא עלול להיחשב צעד קיצוני, שכן הוא שולח מסר שהחברה בוחרת לחסוך על חשבון רווחת העובדים


מצב שבו החברה העמיסה את מלוא עלות הקפה על העובדים ברמה שאפילו הזול והפשוט ביותר לא היה במשרד, לא זוכרת שפגשתי ולכן בדקתי....


אז די לאחרונה, בשנת 2023, חברת גולדמן-זאקס בע"מ ( The Goldman Sachs Group, Inc) חברה רב לאומית המתמחה בבנקאות, השקעות ושירותים פיננסיים, בשיווי של מעל 165 מליארד דולר היום, נקטה בצעד דרסטי והפסיקה לספק קפה חינם לעובדיה. במהלך 2023, החברה הודיעה על כך שהעובדים במטה בניו יורק יצטרכו לשלם עבור הקפה במתחם העבודה, במקום לקבל אותו בחינם כפי שהיה נהוג בעבר. צעד זה נתפס בעיני העובדים כמהלך משמעותי שהשפיע על האווירה בארגון, במיוחד בתקופה שבה נשקלו גם פיטורים, והעובדים הביעו כעס ותסכול רב בעקבות השינוי הזה.

הפסקת הטבת הקפה בגולדמן זאקס לא הייתה רק שינוי סמלי. הוא נתפס בעיני העובדים כסימן לשינוי במיקוד החברה בהיבטים של חווית העובד והדאגה לרווחתו, במיוחד לאור הלחץ לחזור למשרד ולעבוד במשרה מלאה. כמו כן, השינוי תרם לתחושות של חוסר יציבות בקרב העובדים, במיוחד לאור השמועות על קיצוצי משרות נוספים.

בגולדמן זאקס, הכעס על ביטול הקפה החינמי התבטא בתסכול רב מצד העובדים. רבים מהם התלוננו על כך שההחלטה לשים סוף להטבת הקפה החינמית, דווקא בזמן שציפו לקיצוצים נוספים במשרות, נתפסת כחוסר התחשבות ברווחתם. עובדים דיווחו על תחושות של אכזבה, ומספר מהם אף הביעו כעס על כך שהם נאלצים לשלם על כוס קפה בסיסית, במיוחד לאחר שנים שבהן נהנו מהטבה זו במשרד.

בעיתונות דווח על תגובות ציניות של עובדים שציינו כי תשלום עבור הקפה הפשוט שהוצע במשרד רק הדגיש עבורם את הלחץ שהחברה מפעילה על העובדים, במיוחד בזמן של פיטורים צפויים. עובד אחד תיאר את החוויה ככזו שמדגימה איך החברה "משאירה אותם ללא שום תמיכה, אפילו לא עבור כוס קפה"

בין התגובות החריפות ביותר של עובדים בעקבות ביטול הקפה החינמי נראו מקרים של נטישה משותפת וקולקטיבית, בעיקר אצל עובדים זוטרים שחוו תסכול רב מהורדת ההטבות והעמסה עליהם. לדוגמה, בקיץ 2023, קבוצת בנקאים צעירים מ-"גולדמן סאקס" התפטרה יחד במחאה על כך שהסירו להם את הטבת הקפה החינמית, בנוסף להפסקת הטבות אחרות, כמו הסעות למשרד שהונהגו בזמן הקורונה. הטענות היו שהחברה הורידה הטבות משמעותיות תוך החזרת סביבת עבודה נוקשה ולחוצה.

במקרה של גולדמן זאקס, החברה בחרה להסיר את הקפה החינמי במשרד כחלק מצעדים להקטנת עלויות, תוך כדי שהיא מתמודדת עם ירידה ברווחיות ופיטורים בהיקף משמעותי. צעד זה עורר תרעומת רבה בקרב העובדים, אשר ראו במהלך סמל לשינוי התרבות הארגונית ולעדיפויות שהשתנו כלפי רווחת העובדים. 

נכון להיום, מניית גולדמן זאקס לא הציגה שינוי דרמטי כתוצאה מהמהלך הספציפי הזה, אך המהלך נתפס כמסמל את הלחץ שבו נמצאה החברה בתקופה מאתגרת זו.

כיועצת ארגונית, אני בוחרת להסתכל על מהלך זה בכמה היבטים:


  1. מנקודת מבטם של העובדים

  2. מנקודת מבטם של בעלי המניות

  3. מנקודת מבטם של חברי הדירקטוריון ומקבלי ההחלטות בארגון.


ללא ספק מנקודת מבטם של העובדים היתה כאן פגיעה חמורה בתנאים הבסיסיים וברווחתם, שלא רק שהורגלו אליה כחלק מהתרבות הארגונית וחלק מתנאי העבודה שלהם, לרבות סדר היום שלהם והיכולת שלהם לקחת הפסקות חשיבה ושיח סביב הקפה, עם כל הערך המוסף המקצועי הקיים בהפסקות אלה. יש האומרים שבבחירתה של אינטל לנהוג בצורה זו עם עובדיה היא נהגה כך כדי לדלל את הכוחות וליצור תחלופת עובדים. ייתכן אך אין בידי מספיק מידע כדי לאושש או להפריח טענה זו.

מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות בארגון, ללא ספק זו יכולה להיות דרך לכאורה 'קלה' לחיסכון מיידי בהוצאות על מנת להראות על ירידה משמעותית מיידית בהוצאות ללא פיטורין בצידם. האם זהו חיסכון המספיק על מנת להימנע מפיטורי עובדים? אני בספק ביחס לרמות השכר בחברה כמו אינטל. האם הם אכן יצליחו להימנע מפיטורין בעקבות חיסכון זה? אולי - ימים יגידו. אך ההפסד הגדול ביותר שלהם הוא האמון של העובדים בחברה שעד לא מזמן היתה אחת מ-10 החברות הראשונות במדד Fortune 500, ומדורגת במקום 14 מתוך 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן במדד נוסף.

ללא ספק חוסר השקיפות של אינטל מול עובדיה על הרקע והסיבה לכוונה, ייצרה להם הפסד משמעותי גדול מאוד, ולא בכסף.

ייתכן ואף הבאזז הגדול ברשת סביב נושא הקפה כחלק מהיחס לעובד בחברת אינטל, אף ייצר סביב החברה רחש שלילי, שייתכן שבטווח הארוך אף ישפיע על ערכה של המנייה.

אין לדעת כיצד ינהגו הלקוחות עם מוצרי אינטל במיוחד לאחר מחיקתה את חברת ה AI שרכשה לפני פחות משנה על מנת לעזור לאינטל להתמודד עם הכניסה המשמעותית של הבינה המלאכותית, תחת איום משמעותי על הרלוונטיות של מעבדי אינטל הקיימים ברוב המחשבים בעולם.

ולכן, 

לא ברור אם הכוונה אכן היתה לייצר עזיבה המונית ודילול הכוחות באופן טבעי באינטל כתוצאה ממהלך קיצוני, ורק בעתיד יתברר אם זו היתה החלטה נכונה. כאמור, חכמת הבדיעבד מנצחת תמיד. אין ספק שקבלת ההחלטה היתה הימור לא קטן על אף שניתן להניח שמקבלי ההחלטות עבדו מול תחזית מסודרת והעריכו את התוצאה הצפויה למהלך מסוג זה.

אומר בצניעות, מאחר ואני לא בקיאה עד הסוף בכל הפרטים והמספרים סביב ההערכה של אינטל ובסיס שעל פיו התקבלו ההחלטות, אך אוכל לומר באופן ודאי, שכאשר ארגון בוחר בדרך דרסטית כזו לפגוע ברווחת העובד, במיוחד ארגון שהיה משקיע מעבר לכל ארגון אחר בעובדיו ובתנאי העבודה שלהם, לרבות חופשות שנתיות, שכר ותנאים סוציאלים מהגבוהים בעולם הטכנולוגיה, ארגון שידע לייצר ותק משמעותי לטווח ארוך של עובדיו, ללא ספק נידרשת שקיפות וחשיבה עמוקה על כיצד לא לפגוע באמון בין החברה והעובד, לצד דאגה משמעותית ומתן שימת לב מתוך חשיבה כלכלית על האנשים שישארו בחברה ויישרדו את הקשחת התנאים.....


6 views0 comments

Comentarios

Obtuvo 0 de 5 estrellas.
Aún no hay calificaciones

Agrega una calificación
bottom of page