ה-1 לספטמבר, אם נרצה או לא, מסמל -
התחלה!
התחדשות!
משהו במתכוננים אליו!
מעבר בין תקופה אחת לתקופה אחרת!
מה שהיה לפני ומה שיהיה אחרי....
זהו יום שבד"כ ההורים שבינינו, לילדים בכל גיל, מתחילים מאוחר יותר את יום העבודה שלהם.
המורות מתרגשות והמורים גם.
אז מה בעצם קורה כאן?
זהו תאריך שחרוט בשעון הפנימי של כולנו כיום תחילה של משהו.
כשאנחנו מתייחסים לנקודה מסוימת בלוח הזמן, לאורך שנים, כאל עוגן, זה הופך להיות שלנו, חלק מאיתנו, גם אם אנחנו כבר לא חלק מהאוכלוסיה הרלוונטית.
תאריך כזה, שמשפיע על כו-לם משפיע גם על התרבות בארגונים בישראל, וייתכן שגם בשאר העולם.
זה יום שמתחיל מאוחר ומסתיים מוקדם, וכל הארגונים, הלקוחות והספקים סלחניים בנוגע לחוסר הזמינות שלנו ביום זה...
הנוכחות שלנו,
הקשר הטלפוני,
הרצון לדעת איך היה,
התירוץ של - על קו הזינוק לגנוב עוד נשימה אחרונה של החופש.
עד כמה היום הזה באמת משפיע על הארגון?
כמה היום הזה עולה לארגון?
האם נרשמים הפסדים ביום זה בארגונים?
האם קיימים עוד ימים כאלו לאורך השנה?
בד"כ ה-1 לספטמבר לא נחשב כיום בחירה במסגרת ימי החופש הנתונים לבחירה. האם הוא צריך להיות כזה?
האם לאחר חופשה ארוכה כ"כ של הילדים, ותקופה לא פשוטה לנו בזמן אוגוסט, אנחנו כשירים לחזור מיידית לעבודה?
לא מעט אירועים זכורים לנו שקרו בחודש ספטמבר, שמזכים את חודש זה בכינוי 'ספטמבר השחור', ולכן ההתרגשות לקראת ההתחלה של שנת לימודים חדשה, בואם של החגים המבשרים על תחילת שנה עברית חדשה, קיימים גם חששות, גם אם לא במודע...
אם נוסיף לכך את:
הסכם אוסלו (ספטמבר לפני 20 שנה)
הסכם קמפ דיויד (ספטמבר לפני 35 שנה)
מלחמת יום כיפור (הועברה לחודש ספטמבר לפי לוח השנה העיברי לצורך ציון 40 שנה)
אירוע ה- 11 בספטמבר בארה"ב, נפילת התאומים
אירוע ה-13 בספטמבר, נפילת השטחים
ועוד.... ועוד....
אז מה יש בו בחודש ספטמבר, ועד כמה מושפע מכך עולם התעסוקה והכלכלה?
מעולם התעסוקה:
הסטטיסטיקה מתארת ירידה של כ- 8% במספר המובטלים האקדמאים בין 08/2013 ל 19/2013.
מעולם הכלכלה:
מדד אמון הצרכנים (המבוסס על 4 מאזנים במשק: מצב הכלכלי של משק הבית, מצב הכלכלי של המדינה, מספר המובטלים וציפיות לגבי חיסכון) בספטמבר 2013 היה -29% מול אוגוסט 2013 שהיה -30%, מה שמראה מידה מסוימת (אם כי מועטה) של אופטימיות בקרב הציבור (עפ"י נתוני הלמ"ס).
אם כך,
אין ספק שספטמבר הוא חודש של התעוררות שבו דברים קורים, לאחר תקופה רדומה של קיץ ברוב מדינות המערב בעולם, וכמובן שגם בישראל.
ההתרגשות והציפיה, ועם זאת החששות, גורמים לנו להקהות צעדים, להיות דרוכים וקשובים ולא למהר לקבל החלטות.
מה שמביא את המושג השנון בפינו: "אחרי החגים".
"אחרי החגים" מגיע בסביבות חודש אוקטובר. פרק הזמן שבין ה"חגים" (ראש השנה, יום כיפור, סוכות)ובין תקופת החגים הבאה (חנוכה) מאפשרת תקופת תפוקות אינטנסיבית של כחודשיים וחצי.
במשך תקופה זו נראה את התהליכים האמיתיים ומשמעותיים בחברות קורים: הכנת ואישוריי תקציבים, משובים, תחילת פרויקטים חדשים וסגירת פרויקטים שעבודתם נמשכה והתעכבה בשל ה"חגים" והחופשות, הדרכות ארגוניות, ועוד.
אינטנסיביות זו של פעולות ארגוניות גוררת אחריה משברים בשתי רמות: משברים אישיים של העובדים שמשפיעים על התנהלות הארגון, וכן משברים ברמה ארגונית הקשורים לעמידה ביעדים שמשפיעים על מעמד הארגון בשוק ומול לקוחותיו וכמובן מול עובדיו.
רוב המעסיקים לא נוטים לפטר עובדים סוף רבעון שלישי - חודש ספטמבר, שהוא לפני החגים, אך עם זאת מיד לאחר החגים נצפה לגלי פיטורין בחברות רבות במשק.
מבחינת הגיוסים, תוכניות הגיוס ברבעון שלישי (בכללו חודש ספטמבר) הינן זהירות ולא יומרניות אך למרות זאת מראות גידול זהיר במספר המגויסים. המאזן מראה כי ברבעות רביעי (לאחר החגים) כמות הגיוסים בממוצע בארץ יורדת ביחס לרבעון קודם, כנראה בשל הקרבה לסוף השנה.
לפיכך,
אסיים באיחולי ספטמבר טוב לכולם!
הנתונים במאמר מבוססים על נתוני לשכת התעסוקה, נתוני הלמ"ס וסקר תשקיף תעסוקה של חברות ההשמה.