"חלומות נועדו כדי להגשים אותם. אין צורך שהחלומות יהיו גדולים, מספיק שיהיו שלכם. המאבק לחיי עשייה משמעותיים הוא מאבק קשה וכואב, אך מלא חיות ויצירה. החמצתו של החיפוש גורמת לסבל רב ולעיתים, עלולה אף לגרום למוות".
במאמר הקודם ציינתי את הסיבות לכניסה לתקיעות בעשייה.
כאשר אדם מזהה תקיעות בדרכו, עצירה בעשייתו, קיימות לפניו 2 אפשרויות: להיות משותק מהפחד (כפי שצוין במאמר הקודם) הפחד מהכישלון או אפילו הפחד מההצלחה, או למצוא את הדרך להתמודד בצורה לפיה הוא מבטיח לעצמו שיעשה את הטוב ביותר אותו הוא יודע, ולקחת אחריות על התוצאה כפי שתהיה.
בכל מקרה, תזוזה מהמקום בו אתה נמצא תשנה את "סדר החיילים על הלוח", ובכל מקרה יבוא שינוי באפשרויות הפתוחות בפניו. כאן יהיה הצורך לבחור את האפשרות שתהיה הנכונה ביותר לדידו, בהבנת הצורך ובכוונה לתזוזה בכיוון המבוקש על ידו.
להלן הצעה לדרך יציאה מתקיעות לאחר שזוהתה:
אלה הם ששת השלבים במסע היציאה מהתקיעות:
כאשר אדם מזהה תקיעות כזו או אחרת, בתחום כלשהוא בחייו, הוא יכול להגדיר לעצמו מסע שיהיה מורכב מתחנות, על מנת לצאת מתקיעות זו.
בשלב ראשון עליו לעמוד מול הידיעה הזיהוי וההכרה של המצב אותו הוא חווה, ולהיות מסוגל לאמור זאת. תקיעות בעשייה הינו חלק בריא, וטבעי בחיי אדם מתפתח. בד"כ אנשים אשר מודעים לעשייתם, חוים את עשייתם כנתונה בידיהם ובשליטתם, יערכו מידי פעם בדיקה עצמית על מנת לבחון את עצמם ואת עשייתם, ובעיקר את התפתחותם. בבדיקתם יהיו שיגלו שהינם מרוצים מעשייתם, יהיו שיגלו תקיעות מסוימת ויבהלו ממנה ויהיו ויגלו תקיעות מסוימת ויראו בכל הזדמנות לשינוי או פריצה דרך.
השלב השני הוא שלב האבחון. בשלב זה עלינו לזהות את מקום התקיעות, ולעיתים נגלה רמות שונות של חסימות: ברמת ה"מה", ברמת ה"איך", ברמת ה"איפה" וברמת ה"כמה". כאשר אדם בוחן ובודק את תקיעותו הוא עלול לגלות יותר ממקום אחד מתוך סוגי תקיעויות בהם הוא תקוע, ועל כן, במקרים אלו נצטרך לשאול שאלות נוספות על מנת לבחון בצורה ממוקדת יותר את מקום התקיעות המרכזי והבעייתי.
כאשר יחל אדם לקיים עשייה על מנת לצאת מתקיעותו, הוא יחוש את תחושת הריק. שלב זה מתאר את את ההתמודדות עם תחושת ה"ריק". שלב זה מאופיין דווקא באי עשייה, הקשבה לאני הפנימי ובעיקר שקט נפשי. בשלב זה צריך לפנות מקום לדברים חדשים לקרות. חשוב להבין ששלב זה הכרחי על מנת להקל את שלב השהות בו.
השלב הרביעי הוא שלב זיהוי הרצון והחזון. להגדיר לאן אתה רוצה להגיע. ישנם מצבים שבהם אדם לא יודע לאן הוא רוצה להגיע ואז יש לשאול מהו הפחד שחוסם ממנו את ידיעת החלום. יכולות להיות לכך סיבות שונות ברמות מודעות שונות. לעומת זאת, אדם שמכיר את חלומו יהיה מחויב להגשימו על מנת לא לחוש את הכאב אל מול חוסר המימוש והגשמת החלום. תהליך הגשמת החלום הוא תהליך בונה, המחבר בין דמויות משמעותיות בחייו, בין חלקי הנפש, ובין חוויות החיים. זהו תהליך שמתרגם משאלון לחיזיון: הגשמת יעדים, ומטרות אשר בהגשמתם יימצא טעם החיים עבור אותו חולם.
השלב החמישי הוא שלב האימון בדרך ההגשמה, כלומר, השלב שבו יקיים האדם עשייה בדרך להגשמת חזונו / חלומו. ברגע שאדם החליט לאן ירצה ללכת, עליו יהיה להגדיר את המסלול, את המטרות, את הכלים בהם יצטייד, קצב ההליכה במסלול, המלווים והשותפים לאורך המסלול וכיו"ב. ככל שהמסלול והיעד יהיו מוגדרים וברורים יותר, ההצלחה תהיה טובה יותר. זה יהיה שלב מסלול האימונים וההליכה במסלול. חשוב לזכור כי הליכה קשובה לאורך המסלול, תקצר אותו.
זהו השלב האחרון במסע, שלב ההגשמה. זהו השלב שבו נחווית תחושת ההישג, הרגשה של התמלאות באנרגיה מחודשת, זהו השלב שבו הנגיעה בשמחה ממלאת בתחושת סיפוק עד לתקיעות הבאה.
כפי שציינתי בציטוט שפתח את המאמר הזה, חלומות נועדו להגשמה. כך ציין גם וולט דיסני במשנתו ולכן אני ממליצה לארוז תרמיל ולצאת לדרך. אמנם תוך הבנה שהדרך ארוכה ומפותלת, אך היציאה גורמת לתזוזה, לשינוי, להתקדמות...
המאמר מבוסס על ספרה של אורניה יפה-ינאי, "לכל אדם יש שביל".