תמונת הניצחון שלי //
מהי תמונת ניצחון וכיצד נוכל לייצר אחת כזו לעצמנו?
כילדות קטנות כולנו חולמות ומדמיינות המון. (גם הילדים מדמיינים אבל הפעם התמקד בילדות...)
למשל, כילדות רובנו חולמות כיצד תיראי החתונה שלנו, איזו שמלה נלבש, כיצד נסדר את השיער, איזה נעליים ננעל, וכו'... אנחנו אפילו מתחפשות לכלות בפורים כדי להפוך את החלום והדימיון שלנו לסוג של מציאות. לויזואל...
אז למה בעצם אנחנו לא מרשות לעצמינו כנשים בוגרות להפוך את החלום והדימיון לויזואל?
במפגש בוקר של נשות עסקים, עצרנו רגע והרשינו לעצמינו לחלום.
ואז, בצורה בטוחה, ברורה, עם התכווננות והנאה, הפכנו חלום אחד שלנו, בתחום אחד בחיינו לויזואל.
וולט דיסני אמר: "חשיבה לוגית תוביל אותך מנקודה א' לנקודה ב', הדמיון יוביל אותך לכל מקום". בחיים האמיתיים תמיד יהיו לנו התשובות הברורות והנכונות באותו רגע לשאלה: "למה הדימיון והחלון לא יכול להפוך למציאות?"
כי זה לא הזמן הנכון, כי מה שבחלום לא יכול להתגשם, כי אין לנו כסף לזה, כי אני צריכה לגדל ילדים ואין לי זמן לחלומות, כי אין לי שותף להגשמת החלום, כי זה לא יכול לקרות בעולם הזה בגלל הכלכלה, והעוני, והממשלה, והמדינה שלנו שלא מאפשרת, וכי רק עכשיו גמרתי שיפוץ בבית אז אין תקציב, וכי אני נורא עסוקה וכו' וכו' וכו'...
תרשו לי רגע לקחת אתכם לעולם שבו כל הדימיונות יכולים להתגשם...
עולם שבו אין מגבלות, ולא דואגים כי יש שפע מהכל: שפע אהבה, שפע כסף, שפע חומרי גלם, שפע פרנסה, שפע זמן, שפע מהכל לכולם....
עולם שבו אפשר רק לחלום ורק לדמיין, אין דאגות, והכל תמיד מסתדר במקום ובזמן.
תפעילו לעצמכם מוסיקה שקטה, עיצמו עיניים, ודמיינו...
ועכשיו עימדו מול המראה וספרו לעצמכם מה דמיינתם.
אתם מחייכים? מרגישים מטופשים?
כילדים אנחנו לא מרגישים מטופשים כשאנחנו מדמיינים, מתחפשים ומדברים על החלומות שלנו. איפה שהוא בדרך, מישהוא דאג לקטוע לנו את יכולת החלימה והדימיון וגם לקח לנו את הלגיטימציה לדבר על זה...
אז החדשות הטובות,
אם קראתם את המאמר הזה עד כאן, כנראה שאתם מתגעגעים לחלומות... וזה הזמן לחלום וגם לכתוב או לספר לעצמכם את החלומות שלכם.
החדשות הפחות טובות,
כנראה שרוב האנשים סביבכם לא חולמים ולא מדמיינים, ואם תספרו להם על הדימיונות והחלומות שלכם הם אפילו ילעגו לכם על כך.
התמונה המצורפת מספרת על דימיון אחד שלי שעלה בראשי כאשר הוצבה מטרה בפניי: לרכב על אופניים לאורך עליה תלולה וקשה יחסית לעליות שעשיתי עד היום. דימיינתי איך אני עושה את זה. כל הזמן היתה בראשי התמונה אותה אני שולחת למאמן שלי בסוף הטיפוס.
זו התמונה ששלחתי לו.
כאשר תצליחו לדמיין את החלום שלכם ואת ההצלחה שלכם, אני מבטיחה לכם שתגיעו לשם!
חלומות נעימים...
או כמו שאימא שלי היתה אומרת: "חלומות פז על עלם ושמו בועז..."